גידולי עור מתקדמים באיזור הראש והצוואר
למרבה הצער, גידולי עור ממאירים שכיחים למדי בארצנו שטופת השמש. על פי רוב, כולל הטיפול בגידולי עור ונגעים סרטניים הסרת הנגע והענקת טיפולים משלימים מתאימים.
בדרך כלל, כירורג כללי או כירורג פלסטי מבצע את הניתוח להסרת נגעים עוריים. בטיפול מעורבים גם רופאים מומחים לאונקולוגיה ורופאי עור. עם זאת, ישנם מקרים בהם דרוש מנתח ראש וצוואר, נוכח הסוג והמיקום של הגידול.
במקרה שמדובר בגידולים מתקדמים באיזור הראש והצוואר מעורב בצוות הטיפולי גם כירורג בעל ניסיון בניתוחי ראש וצוואר. הצורך בעזרתו של מומחה ראש וצוואר מתעורר באחד או יותר מהמקרים הבאים:
מיקום ומידת האגרסיביות של הגידול
במקרים בהם הגידול שיש להסיר הינו מתקדם וחודרני (במיוחד אצל חולים הסובלים מדיכוי של המערכת החיסונית כמו מושתלי איברים המטופלים בתרופות נוגדות דחייה), ממוקם באזור הראש והצוואר והסרתו מחייבת כריתה של מספר סוגי רקמות עמוקים (כגון: שרירים, עצמות ובלוטות לימפה)..
באזור הראש והצוואר, מופיעים בשכיחות גבוהה גידולים עוריים (לסוגיהם השונים). זאת, בין היתר, משום שאזורים אלה חשופים כל הזמן לשמש; חשיפה לשמש מהווה גורם משמעותי להתפתחות גידולי עור ממאירים.
סוג הגידול ומידת חומרתו
כאשר מדובר בגידול אלים, בעל פוטנציאל להתפשטות לקשרי לימפה, כמו מלנומה ואז נדרשת גם ביופסיה של קשרי לימפה בצוואר על מנת להעריך את מידת התפשטות הגידול והצורך בטיפולים נוספים לאחר הניתוח.
באזור הצוואר והראש, נוטים להופיע בשכיחות גבוהה יותר הגידולים הבאים:
- קרצינומה של תאי הבסיס (Basal cell carcinoma) – זהו הגידול הסרטני השכיח ביותר;
- קרצינומה של תאי הקשקש (Squamous cell carcinoma) – זהו הגידול הסרטני השני בשכיחותו.
- מלנומה של העור – נוטה להופיע באזור הראש והצוואר ונחשבת לסרטן עור קטלני ואלים – שיש לאבחן בהקדם ולטפל בו במהירות.
מידת ההתפשטות של הגידול
כאשר מדובר בגידול מפושט, שהתחיל לשלוח גרורות או עלול לשלוח גרורות (למשל: מלנומה ששלחה גרורות לבלוטות הלימפה) – יופנה המטופל גם לכירורג מומחה לניתוחי ראש-צוואר.
ישנם מקרים בהם ההתמודדות עם גידולי עור אינה מסתיימת עם הסרת הגידול. כך, למשל, כאשר מדובר בסרטן עור ששלח גרורות אל בלוטות הלימפה. במקרה כזה, יש לבצע כריתה של בלוטות לימפה בצוואר – פעולה שרק כירורג ראש-צוואר יכול לבצע.
כאשר מדובר במלנומה, לאחר כריתת הנגע נדרש לבצע גם "ביופסיית זקיף", כדי לאמוד את היקף התפשטות המחלה.
בלוטת הזקיף היא בלוטת הלימפה הראשונה המנקזת את נוזל הלימפה המגיע מהאזור הנגוע (מכאן שמה של הבלוטה: "זקיף" – בלוטה הניצבת ראשונה על המשמר). במקרים בהם החלה להתפשט מלנומה שעובייה גדול מ-1 מ"מ, יש חשד שהגידול החל להתפשט אל מערכת הלימפה, גם אם אין לכך עדות בשטח.
כלומר: אובחנה מלנומה – ובשל עובייה, יש חשד אוטומטי להתפשטות "שקטה" שחשוב לאתר. במקרה כזה, התסמינים שיעידו על התפשטות המחלה טרם הופיעו, אין הגדלה של קשריות לימפה ואין דרך לאתר את ההתפשטות בשלב כזה באמצעים אחרים. לכן, מבצעים בדיקה של ביופסיית זקיף.
הבדיקה מבוצעת בבלוטה הנמצאת סמוך לאזור בו אובחנה המלנומה וכוללת הזרקה של חומר מתאים, סביב האזור בו אובחן הגידול, ולאחר מכן סריקה המדגימה מהי בלוטת הזקיף (כאמור: בלוטת הלימפה הראשונה, אליה מגיע נוזל הלימפה). הבלוטה הראשונה זוכה לתואר "בלוטת הזקיף" – והיא מוסרת ונשלחת לבדיקה פתולוגית.