ניתוח לתיקון נקב בעור התוף (טימפנופלסטיה) עם/בלי שחזור עצמות שמע (אוסיקולופלסטיה)
רקע
עור התוף הוא מבנה דמוי ממברנה הנמצא בעומק תעלת האוזן החיצונית. גלי קול המגיעים אל האוזן מרטיטים את עור התוף. רטט זה מעביר את הצלילים לאוזן התיכונה שבה נמצאות שלוש עצמות השמע (פטיש, סדן וארכוף) ודרכן אל האוזן הפנימית בה נמצא איבר השמיעה הפנימי הנקרא כוכלאה. בנוסף, עור התוף מגן על האוזן התיכונה מפני כניסת חיידקים וחומרים זרים נוספים הנמצאים באוזן החיצונית ועלולים לגרום נזק לאוזן התיכונה.
נקב (פתח או חור) בעור התוף יכול להיגרם מחבלה (הכנסת קיסם אוזניים או מכשיר חד לאוזן, רעש חזק וכו'), דלקות אוזניים חוזרות, לאחר יציאת כפתורים או עקב כולסטאטומה (ציסטה עורית). גודל הנקב משתנה, החל מנקב קטן ועד לחסר מלא של כל עור התוף. נקב בעור התוף יכול להתגלות במקרה וללא תלונות מצד המטופל, אך יכול גם להתגלות בבדיקה בשל תלונה על דלקות אוזניים חוזרות , הפרשות וכאב אוזן. בנוסף, כשקים נקב בעור התוף תתכן גם ירידת שמיעה והיא תלויה בעיקר בגודל הנקב. לעיתים נדירות, תתכן כניסת ציסטה עורית דרך הנקב לתוך האוזן התיכונה ולגרום ליצירת כולסטאטומה.
לעיתים, במצבים בהם יש נקב בעור התוף (דלקות אוזניים חוזרות, כולסטאטומה או טראומה) קיימת גם פגיעה בעצמות השמע. דבר זה יכול לבוא לידי ביטוי בירידת שמיעה חמורה יותר מהמצופה מנקב בעור התוף בלבד.
היקף הניתוח והצורך בשחזור או תיקון עצמות השמע לעיתים נקבע רק במהלך הניתוח.
מטרת הניתוח היא סגירת עור התוף, שמירה על אוזן יבשה ומניעת זיהומים עקב כניסת מזהמים מהאוזן החיצונית פנימה. שיפור השמיעה תלוי גם במעורבות עצמות השמע.
טרם הניתוח קיימת חשיבות לשמור על אוזן יבשה, כדי למנוע דלקת אוזן סביב הניתוח. במידה וקיימת דלקת באוזן טרם הניתוח, הניתוח ככל הנראה ידחה לתקופת זמן של כ 5 חודשים, וזאת על מנת להבטיח סיכוי הצלחה מיטביים.
בטרם הניתוח יש לבצע בדיקת שמיעה עדכנית ובמקרים בהם יש חשד לכולסטאטומה ייתכן ויהיה צורך לבצע CT של האוזניים.
על הניתוח
קיימות שתי גישות עיקריות לבצוע ניתוח לסגירת נקב בעור התוף–
- ביצוע הניתוח מתוך תעלת האוזן
- ביצוע הניתוח דרך חתך עורי מאחורי האפרכסת
החסר הקיים בעור התוף יכול להיסגר בעזרת רקמות שונות. בד"כ השתל נבחר מרקמה רכה (פסציה) שנמצאת מסביב לאוזן או סחוס הנלקח מאזור הטרגוס, שהוא הסחוס הקדמי של פתח תעלת השמע החיצונית.
תכנון הגישה הניתוחית תלוי במספר גורמים. החל ממיקום וגודל הנקב, מבנה תעלת האוזן ועד למידת הפגיעה בעצמות השמע.
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית. בהתאם לגישה הניתוחית שנבחרה. מרימים את עור התוף יחד עם הנקב ונלקחת רקמה לצורך סגירת הנקב. הרקמה מונחת, לרוב, מתחת לעור התוף ומכסה את כל אזור הנקב. לעיתים, ניתן לבצע את סגירת הנקב ללא הרמת עור התוף, ע"י עיצוב שולי הסחוס הנלקח כפרפר, והנחתו בשולי הנקב. גישה זו נקראת "פרפר".
במידה ויש צורך בשחזור עצמות השמע, קיימות מספר אפשרויות שחזור, בתלות במידת הפגיעה ובעצם השמע המעורבת. לצורך שחזור ניתן להשתמש בעצמות השמע עצמן, סחוס הנלקח מהאפרכסת או הכנסת תותב (=פרוטזה) ייעודית לכך. קיים מבחר מגוון של תותבות כשהשכיחות כיום מורכבות מטיטניום.
לאחר הניתוח מונח בתעלת האוזן פתיל אשר שומר על אזור הניתוח יציב למשך כשבוע. לעיתים קיימת חבישה חיצונית אשר נשארת מספר יממות לאחר הניתוח.
סיכוני הניתוח
סיבוכי הניתוח הינם נדירים. במידה ומופיעים הם לרוב זמניים, וחולפים עד מספר שבועות מהניתוח
- סחרחורת
- שינוי בתחושת הטעם
- נקב שאריתי או חוזר
- טנטון
- ירידת שמיעה (באופן נדיר תתכן ירידת שמיעה חמורה וקבועה לאחר הניתוח)
- חולשה או שיתוק של עצב הפנים. ( מצב זה נדיר מאוד בניתוחים מסוג זה ויכול לקרות עקב פגם מולד במסלול עצב הפנים בתוך האוזן)
הנחיות לאחר הניתוח
לאחר הניתוח יש ליטול טיפול אנטיביוטי דרך הפה למשך כשבוע ולטפטף לאוזן המנותחת טיפות אנטיביוטיות למשך מספר שבועות
משך זמן החלמה לאחר ניתוח מסוג זה הוא כ-6 שבועות. בתקופה הזו יש –
- להימנע מהרטבת האוזן
- להימנע מקינוח אפי
- חשוב להקפיד על עיטוש בפה פתוח
- להימנע מפעילות גופנית
- להימנע מטיסות
- להימנע מהרמת משאות במשקל העולה על 6 ק"ג
- עליה למקומות גבוהים או ירידה למקומות נמוכים (ים המלח)
ניתוח לסגירת נקב בעור התוף הוא בעל סיכוי הצלחה גבוהים (כ-90%). במידה וקיימת ירידת שמיעה טרם הניתוח, הסיכוי לשיפור שמיעתי עומד על כ-60%.